ארוחות הבוקר הכי שוות בניו אורלינס

ניו אורלינס היא אחת מהערים היותר מפורסמות בארצות הברית, בין אם זה בגלל מוסיקת הג'אז שמזוהה איתה, האווירה המיוחדת שנמצאת ברחובות או בעקבות הוריקן קתרינה שפקד אותה לפני כמה שנים, אבל לטעמי, היא צריכה להיות מפורסמת בזכות האוכל הטעים שלה! ביליתי שם שבוע בתקופת החגים האחרונה ומאז אני רק חושב על מתי אחזור לשם.

החלק המוכר ביותר שלה הוא הרובע הצרפתי המהמם (שמרביתו בכלל נבנה בתקופה הספרדית… go figure), שלמעשה די קטן ובו נמצא רחוב בורבון הידוע עם תיירים שיכורים שעושים צחוק מעצמם (או סתם ישנים על הרצפה) 24 שעות ביממה. העיר שמסביב לא כל כך מעניינת ואין יותר מדי מה לעשות בה אבל עדיין יש בה קסם והיא מושלמת.

האמריקאים הדרומיים הם בדיוק כפי שמראים אותם בסדרות טלויזיה – פשוטים, נעימים ועם מבטא קורע, ותכל'ס, מה עוד צריך בזמן שאתם מטיילים אם לא אנשים כאלו מסביבכם.
ברובע הצרפתי תמצאו שלל אטרקציות כגון, סיורי בתי קברות, סיורי וודו, מוזיאון בתי המרקחת, אבל החלק הכי חשוב הוא כמובן אוכל.

האוכל בניו אורלינס הוא לא פחות ממושלם, בעיקר לחובבי פירות הים, ויש סיבה מעניינת לכך. צד אחד של ניו אורלינס גובל באגם פונצ'רטריין (נסו לומר את השם הזה 5 פעמים מהר) בו גדלים פירות הים שמגישים בעיר (וגם מייצאים לכל העולם). אגם זה מורכב רובו ממים מתוקים, אך נכנס אליו גם זרם של מים מלוחים ממפרץ מקסיקו, שילוב שגורם לפירות הים שבאגם להיות מתקתקים ולא פחות ממושלמים.

נכון שאומרים שארוחת הבוקר היא הארוחת החשובה ביותר? לכן אספתי בשבילכם את המקומות שהכי שווה להתחיל בהם את היום.

Cake Cafe & Bakery

הקונדיטוריה משפחתית שנותנת מענה מצויין לחובבי המאפים שביננו. אני ניסיתי את הקאפקייק שוקולד שוקולד (שעולה רק דולר אחד, אז לא ניקח?!) ואת הסינבון עם אייסינג, ומכיוון שנשאר מקום לארוחת בוקר שלמה הזמנתי את האומלט בשר סרטנים שלהם. האוכל היה ממש טעים (הקפה היה סביר+) ובהחלט שווה את ההליכה אליו (הוא נמצא טיפה מחוץ למרכז העיר אבל בדרך אליו תעברו דרך שכונה קטנה ויפה).

Stanley

Stanley ממוקם ליד כיכר ג'קסון המפורסמת במרכז העיר ומזכיר בסגנון שלו את הבראסרי שלנו בתל אביב (אבל אולי טיפה פחות פנסי). המקום מגיש שלל סוגי בראנצ׳ים ואני החלטתי ללכת על האוייסטרים המטוגנים שמגיעים עם ביצה עלומה שמונחת על גבי פרוסת נקניק ובריוש. פשוט מ-ו-ש-ל-ם. בתור מישהו שלא אוהב אוייסטרים, במנה הזאת הם מקבלים טוויסט בטיגון ובהחלט שווה לנסות אותם (ואז להזמין בכל מקום אחר שמגישים אותם). גם כאן, הקפה היה סביר.

Central Grocery & Deli

אז כן, השם בהחלט מעיד על כך שמדובר בחנות מכולת. היא נוסדה בשנת 1906 על ידי מהגר סיצילאני וכבר 3 דורות שהיא בבעלות המשפחה. המכולת/דלי הזאת היא המקור של כריך המופולטה (muffuletta) – כיכר לחם עגולה וגדולה (קוטר 25 ס"מ) שדי מזכיר את הפוקצ׳ה, ומכיל סלט זיתים סודי (שניתן כמובן לרכוש במקום בצנצנת עצומה), סלמי, האם, גבינה צהובה שוויצרית, גבינה קשה איטלקית ונקניק מורטדלה איטלקי. את הכריך ניתן לקנות בגדלים שונים – רבע, חצי או סנדוויץ׳ שלם לאנשים ממש רציניים. אני הלכתי על החצי וכמעט נשברתי לקראת הסוף, אז לתשומת ליבכם.

Cafe du Monde

בית הקפה המפורסם, שנפתח בשנת 1862 ופתוח 24 שעות ביממה, ומקסימום 364 ימים בשנה (הוא סגור בערב חג המולד ואולי אם יש איזה הוריקן נחמד שעובר דרך העיר). הסיבה היחידה לבוא לבית הקפה הזה היא הסופגניות (Beignets) שלו (כי גם כאן, כמוטיב חוזר, הקפה סביר+). קחו בחשבון שהמקום מפוצץ להחריד והשירות מזעזע, אבל אין ספק שהיתרון שלו הוא שהוא פתוח 24 שעות והעומס מתחיל בסביבות השעה תשע בבוקר, אז אם תגיעו לפני או בשעות לילה/לפנות בוקר אחרי מסיבה או כמה דרינקים, תוכלו להנות מסופגניות ואוכל נוסף שיעזור לכם להעביר את האלכוהול.